#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מבערין החמץ 1) לפי החכמים 2) לפי ר' יהודה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-18b88a836a9d0d82ed4de221084df1f7fc4c58c0.jpg"">"	סימן תמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי החכמים האם מותר לשרוף החמץ?	"בגירסא לפנינו בגמ' משמע דהחכמים מודו דמותר לשרוף [דגרסינן ""אף""], וכן נקט הב""ח, אבל לפי גירסת<br> הרי""ף ורא""ש משמע דוקא מפרר ולא לשרוף, וביאר המג""א (ס""ק א') ע""פ המשנה בסוף תמורה דכל הנקברים אפרן אסור, וממילא הקשה על הרמב""ם דס""ל דאפרן אסור ואפ""ה ס""ל דמותר לשרוף החמץ, ותי' דמותר לשרוף הנקברים אם דעתו שלא ליהנות מאפרן ולא גזרינן שמא יהנה ממנה, ורע""א (ומקור חיים) תי' דמבואר בתוס' בתמורה (ל""ג ע""ב) דטעמא דנשרפין אפרן מותר מפני שנעשה מצותו ולאפוקי מנקברים דאין מצוה לקוברם אלא משום חשש תקלה, ממילא י""ל דביעור חמץ אפי' לרבנן דהם מהנקברים מ""מ יש מצות תשביתו ועי""ז מקיים מצותו וא""כ אפי' אם נשרף מקיים מצותו בזה ומש""ה אפרן מותר {אכן, מבואר בטור וממ""ב (ס""ק י""ד) דלפי הרבנן אפרן אסור}, והערוה""ש (סע' ג') תי' דר' יהודה בתמורה ס""ל דהרוצה להחמיר ולשרוף הנקברים מותר ואע""פ שהחכמים חולקים עליו מ""מ לענין חמץ מודים לו, ע""ש לעוד תירוץ."	סימן תמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי החכמים האם צריך לחתוך החמץ קודם שתשליכהו לים?	"הגמ' מחלק בין חיטי ונהמא, לפי המגיד משנה החיטי בעי פירור וביאר המג""א (ס""ק ב') שצריך לחלקם לשנים או לשלשה חלקים, ולפי הב""י הנהמא בעי פירור, ולמעשה פסק המג""א (שם) טוב להחמיר לפרר שניהם, אבל אם יש לו חטין הרבה יש לסמוך על המקילין דא""צ לחלקם, ואם משליכו לבית הכסא א""צ פירור כלל כיון ששום אדם לא יוכל ליהנות ממנו (מ""ב ס""ק ה')"	סימן תמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשליכו למקום שסופו הבעלי חיים יאכלוהו?	"כל זמן שאינו נותנם בפני בע""ח מותר, אבל אסור להשליכם לתוך מים מכונסים שיש בהם דגים [אפי' אם מפררו תחילה] שהרי הוא נהנה במה שהדגים אכלוהו (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ה')"	סימן תמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם קיי""ל כחכמים או כר' יהודה?"	"המחבר פסק כחכמים דא""צ לשרוף החמץ אבל מותר לשרוף החמץ [וכדעת הרמב""ם], אכן הרמ""א כתב דנוהגין לעשות שריפה כר' יהודה וכרש""י דפסק כר' יהודה [בין כשמבער בשעה חמשית (דעת הטור בשיטת רש""י) בין בשעה ששית (שיטת רש""י) בין אחר חצות (שיטת ר""ת ורוב הפוסקים)] (מ""ב ס""ק ו', שעה""צ ס""ק ט""ז - י""ז), וביאר הערוה""ש (סע' א') דנחלקו ר' יהודה ורבנן בפסחים (כ""א ע""א) ויש סתם משנה בתמורה (ל""ג ע""ב) כר' יהודה וא""כ הוי מח' ואח""כ סתם, ולפי הרמב""ם י""ל דבתרי מסכתות אין סדר למשנה"	סימן תמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להמתין עד היום כדי שישרוף החמץ?	"הרמ""א כתב דטוב לשרוף ביום בדוקא כיון דילפינן מנותר לעשות שריפה ונותר צריך לשרוף ביום, והדרכ""מ (לעיל סי' תל""ד ס""ק א') הביא ממהרי""ל עוד טעם לשרוף ביום כדי שיזכור לעשות ביטול שנית ביום (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ז'). ומ""מ אם חושש שיגררו חולדה מותר לשרוף החמץ בליל בדיקה ומקיים בו מצות תשביתו כיון שהוא תוך ל' יום (רמ""א, מ""ב ס""ק ח')"	סימן תמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי לשרוף ההושענות והלולב?	"הח""י (ס""ק ג') הביא ממהרש""ל שיש לשרוף ההושענות עם החמץ, וכעין זה הביא ממהר""י וייל להסיק התנור לאפיית מצות בלולב, והכל משום דאיתעביד בו מצוה חדא ליתעביד בו גם מצוה אחר (מ""ב ס""ק ז'), והערוה""ש (סע' ה') מסיים דאין ביכולתינו לשמרם עד ביעור חמץ"	סימן תמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור שריפה?	"קודם זמן איסורו סגי להיות נפסל מאכילת כלב אבל לאחר זמן איסורו צריך להיות נשרף לגמרי כפחם (גר""ז סע' ד', מ""ב ס""ק א')"	סימן תמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות מלאכה כשמגיע לזמן שריפת חמץ?	"המג""א (ס""ק ב') כתב דאסור, וביאר הערוה""ש (סע' ז') דדוקא מלאכה שאינו שייך לפסח אבל מלאכה ששייך לפסח מותר דכיון שעוסק בעניני פסח לא ישכח מלשרוף החמץ וכמ""ש (פסחים י""א ע""א) הוא עצמו וכו'"	סימן תמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לשרוף החמץ דוקא ברשותו?	"התשובות והנהגות (ח""א סי' רצ""ב) רצה לחדש ע""פ הרמב""ן דמצות תשביתו הוא דוקא כשהוא ברשותו דכתיב מבתיכם, ובתשובה אחרת (ח""ה סי' קי""ט) מלמד זכות על מנהג העולם להקל בזה, ופשוט להקובץ הלכות (פ""ט סע' ג') דא""צ לדקדק בזה, וביאר שם דכיון דרצינו לצאת דעת ר' יהודה א""כ צריך לשרפו בדוקא ומה שהוא מוציאו מרשותו לא מספיק."	סימן תמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לשרוף בעצים בדוקא?	"יש חידוש מרש""ש (שבת ס""ו ע""א) דילפינן מנותר דצריך לשרוף בעצים בדוקא, אכן אין נוהגין כן וביאר המנח""י (ח""ב סי' נ""ג) דמבואר בכמה אחרונים דאפי' בנותר עצים לאו דוקא ויכול לשרפו בשאר דברים [וע""ע ברש""ש (פסחים כ""א) דס""ל דיכול לקיים תשביתו של שריפה ע""י אכילה, ואין לומר כי אדם אקרי עץ דמבואר שם דמקיים תשביתו אפי' ע""י אכילת בעלי חיים (פסק""ת הע' 12)]"	סימן תמה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן חמצו מרובה לעבדו ושפחתו הנכרים קודם זמן איסורו?	"הח""י (ס""ק ד') הביא הב""ח שאסור כשאי אפשר לאוכלן קודם זמן איסורו כיון שמזונותיו עליו הוי כפורע חובו באיסור הנאה, אכן החמד משה חולק עליהם דהרי אינו פורע בשעת איסור אלא בשעת היתר ולאחר שהגיע שעת איסור אינו מחויב עוד במזונותיו, ומ""מ אסור לומר להם שיחזיק החמץ כל ימי הפסח דאז הוא רוצה בקיומו, וגם יזהר שלא יאכל החמץ בביתו שלא יחשדוהו שפורע חובו בחמץ (מ""ב ס""ק ט') [וכ""כ שעה""צ לעיל (סי' ת""מ ס""ק ל')]"	סימן תמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב ליתן כל חמצו לגוי קודם זמן האיסור?	"טוב לשייר לכל הפחות כזית כדי לקיים בה מצות תשביתו בשריפה [דמבואר במ""ב לעיל (סי' תל""ו ס""ק ל""ב) דמקיים תשביתו ע""י מכירה לגוי לפי החכמים (מ""ב דרשו)] אבל אם רק נשאר פירורים בעלמא אינו מקיים בהם מצות תשביתו דהם נשבתים ועומדים (בית מאיר, מ""ב ס""ק י') [משמע דמצות תשביתו הוא בקום ועשה ולא בשב ואל תעשה, ודלא כמנ""ח (מצוה ט' אות א')]"	סימן תמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליהנות מהחמץ בשעת שריפה?	"מדינא מותר ליהנות ממנו אם הוא קודם תחילת שעה ששית, אכן כתב הטור דטוב להחמיר לעשות מדורה בפנ""ע אפי' קודם זמן איסורו, והוסיף המג""א (ס""ק ד') בשם המהרש""ל שלא ישרוף בתנורו אלא בחצר, וכל זה הוא כדי שלא יבואו להקל גם בשעה ששית (מ""ב ס""ק י""א)"	סימן תמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשרפו לאחר זמן איסורו?	"אסור ליהנות ממנו, ואפי' בדיעבד אם אפה מחמתו אסור באכילה דיש שבח עצים בפת (מג""א ס""ק ה')"	סימן תמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני זה וזה גורם?	"אע""פ שבעלמא זה וזה גורם מותר הכא אסור דגורם העצים הוא האיסור ורק התנור הוא של היתר וניכר יותר האיסור בפת (ריטב""א ור""ן, מ""ב ס""ק י""ב) א""נ דכל דבר שאוסר במשהו אסור בזה וזה גורם (מג""א ס""ק ה') [ואע""פ שהביה""ל (ד""ה אסורים) הביא הש""ך (יו""ד סי' קמ""ב) ועוד פוסקים דמקילים בזה וזה גורם וכגון שאינו אופה כנגד החמץ ממש [ורבינו מנוח מקיל בדיעבד אפי' על החמץ ממש], מ""מ קשה להקל כנגד כל האחרונים והגר""א שמחמירים בזה]"	סימן תמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם גרף החמץ מהתנור ואפה ע""י חום התנור?"	"יש בזה מח' גדולה, והמ""ב (ס""ק י""ב) סותם להחמיר, ובשעה""צ (ס""ק כ""ב) הביא הרמב""ן דמקיל ומסיים וצ""ע, והחזו""א (סי' קי""ט ס""ק ג') מקיל"	סימן תמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מערב עצים של היתר עם החמץ?	"הוי ממש זה וזה גורם דלפי המג""א (ס""ק ה') יש להחמיר אבל לפי המחבר והש""ך ביו""ד (סי' קמ""ב) יש להקל, וכן מקיל הגר""א, ולפיכך פסק הביה""ל (ד""ה אסורים) דיש להקל בשעת הדחק או במקום הפסד"	סימן תמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפחמים אם נשרפו לאחר זמן איסורו?	"כתב הטור דתלוי במח' ר' יהודה ורבנן, וכן פסק המחבר דלפי הרבנן אסור ליהנות ממנו, והוסיף המ""ב (ס""ק י""ד) ע""פ הטור דה""ה באפרן דלפי הרבנן אסור [דלא כרע""א דס""ל דנעשה מצותו אפי' לרבנן], ומ""מ כתב הח""י (ס""ק ט') דמותר לעשות בהם כיסוי הדם דמצות לאו ליהנות ניתנו (מ""ב ס""ק י""ד)"	סימן תמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשלהבת 1) הקשורה לגחלת 2) שאינה קשורה לגחלת?	"1) דינה כגחלת ואסור (ט""ז יו""ד סי' קמ""ב, ביה""ל ד""ה וכן) 2) הח""י (ס""ק ו') הביא ראיה מסוף ביצה דגזרינן בשלהבת של הקדש שמא אתי להשתמש בהגחלת גופה דלא בדילי מיניה כ""ש בשלהבת של חמץ, והשיג עליו והחק יוסף הא אמרינן בפסחים (י""א ע""א) איהו מחזר אחריה לשורפה מיכל קאכיל לה, ותי' הביה""ל (ד""ה וכן) דהכא שאני שהוא למעשה רוצה ליהנות מהשלהבת ושפיר איכא למיחש שיבא ליהנות מהגחלת, ולפי""ז אסור להתחמם או להדליק מהשלהבת, אכן החזו""א (סי' קי""ט ס""ק ג') מצדד להקל כיון שאין השלהבת לפניו לא אתי להנות ממנו"	סימן תמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתערבו הפחמים עם פחמים אחרים של היתר?	"הוי דבר שיש לו מתירין [אחר פסח] ואינו בטל אפי' באלף (מ""ב ס""ק ט""ו), והשעה""צ (ס""ק ל""א) הביא ממהרי""ל דהיינו דוקא פחמים שבאים מכח אוכל אבל פחמים שבאים מכח עצים בטלים שאינם בני אכילה וכמ""ש בגמ' ביצה (ד' ע""ב) דאם מקלי קלי אפי' דבר שיש לו מתירין בטל"	סימן תמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נאפה באיסור ונתערבה באחרים, האם יש עצה 1) להשליך הנאתו לים המלח 2) למוכרם לגוי חוץ מדמי איסור שבו?	"1) הלבוש מקיל, אבל השיג עליו המג""א (ס""ק ו') דדוקא בע""ז יש תקנה זו דתופסת דמיה ויש לה פדיון ולא בחמץ (מ""ב ס""ק י""ג), ומ""מ לאחר פסח מותר ע""י תקנה זו, ואפשר אפי' אם לא נתערב באחרים יכול לסמוך על הלבוש (שעה""צ ס""ק כ""ד) 2) כן, ודוקא באופן דליכא חשש שמא יחזור וימכרנו לישראל (מ""ב ס""ק י""ג)"	סימן תמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נאפה באיסור ולא נתערב באחרים, האם יש עצה למכור לגוי חוץ מדמי הפחמים של חמץ שבו?	"בסוף המג""א (ס""ק ו') משמע דיש לו תקנה זו, וכ""כ הש""ך (יו""ד סי' קמ""ב), אכן הפר""ח ובית מאיר מחמירים, והכריע המ""ב (ס""ק י""ג) להקל רק בשעת הדחק או בהפסד מרובה [ודוקא אם נשאר האיסור אצלו צריך לנכות כל דמי דבר הנאפה משא""כ הכא שנמכר לגוי יש להקל לנכות רק דמי הפחם (שעה""צ ס""ק כ""ט)]"	סימן תמה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להשליך חמץ במקום שמצויין עורבים?	"אחר זמן איסורו בודאי אסור אבל קודם זמן איסורו מותר ואם אח""כ נמצא שלא אכלוהו העורבים צריך לבערו, וביאר המג""א (ס""ק ז') דמיירי כשהוא ברשותו דאילו השליכו למקום הפקר א""צ לבערו אם לא אכלוהו דהרי הוא מונח במקום הפקר [והקשה הט""ז (ס""ק ה') הא אמרינן לעיל בעכבר אין ספק מוציא מידי ודאי וא""כ למה יכול לתלות שהעורבים אכלוהו, ותי' הח""י (ס""ק י') דעכברים שאני דדרכן לגרור למקומות מכוסין משא""כ עורבין], ומ""מ צריך שיפקירנו לגמרי בפיו ולבו ולא יהיה בדעתו לחזור ולזכות בו לאחר פסח דאל""כ אינו הפקר גמור כל זמן שלא זכה בו אחר (מ""ב ס""ק י""ח) [ויש שפירשו דהשו""ע מיירי במקום הפקר ועל כן מותר להשליכו לעורבים מתחילה (מ""ב ס""ק י""ז), ולפי""ז חולקים על השו""ע במה שכתב אח""כ דצריך לבער מה שנשאר (מ""ב ס""ק י""ח)]"	סימן תמה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם לא מצא חמץ בשעת בדיקה?	"כתב הרמ""א בשם המהרי""ל שישרוף הכלי שלקח לבדיקה, ועי' מש""כ לעיל תל""ג"	סימן תמה סעיף ג		
